מדוע מטפלים כיום מוצפים בפניות לטיפול בחרדה?

הקורונה פרצה לחיינו ואחריה מלחמות פנימיות בעם, ה 7.10 , החטופים ומלחמה מרה וארוכה. כל אלה הביאו להחמרה בתופעה הולכת ומתרחבת של חרדה קיומית שמתפשטת לעיתים קרובות מתחת לפני השטח וככל הנראה פחות מדוברת.

ידוע כי מצבי שינוי ומעבר הם מעוררי חרדה. כל שינוי כרוך באי ודאות. העולם בו אנו חיים כיום משתנה ללא הרף. הקצב בו אנו מוצפים במידע ממקורות שונים ובראשן אולי המסכים והטלפון הנייד, יחד עם ההשוואות החברתיות שמקורן במידה רבה ברשתות החברתיות שפלשו לחיינו, מקשה על יצירת איזונים וקשב פנימי. אנו עסוקים בפיצול קשב מתמיד שלא מאפשר מרחב נשימה. אנו גם עסוקים בניראות ובהשוואות בלתי פוסקות שיוצרות סבל. לעיתים נדמה שאנו חיים בתוך תכנית ריאליטי אחת גדולה ומתמשכת. קשה שלא לחוש חרדה כשהכל משתנה כל כך מהר וכשחייהם של אחרים חודרים לתוך מציאות חייך ולעיתים קרובות נראים מאושרים ומוצלחים משלך.

מהי בעצם חרדה קיומית?

חרדה קיומית, או באנגלית Existential Anxiety היא סוג של פחד מתמשך שיוצר עומס רגשי גדול. במצב של חרדה קיומית, החשיבה מתמקדת בבעיות, בתרחישים קטסטרופאליים ובאפשרויות השליליות. לעיתים ישנן מחשבות מטרידות על מוות ומחשבות על טעם החיים. נוצר עומס הרגשי המקשה על תפקוד וניהול של שגרת חיים ובוודאי מקשה על התקדמות וצמיחה אישית. האדם עסוק בחרטה על מה שהחמיץ, על מה שנתפס על ידו כטעות. חרדה מתמשכת כזו מטילה ספק בכל דבר חיובי ובהדרגה עלולה להוביל לדיכאון. הדיכאון יכול להתלוות לחרדה או בנפרד. הלחץ המתמשך והדאגה שוחקים את הנפש ועלולים להביא להסתגרות ו או לפחדים ופוביות שונות.

ויקטור פראנקל, בספרו" האדם מחפש משמעות "טוען כי "כשאדם ניצב מול סכנת מוות משאלתו הבסיסית היא למצוא משמעות לחייו"

אל מול תחושת החידלון וחוסר הפשר, נמצאת תחושת המשמעות והטעם. היכולת שלנו ליצוק משמעות בחיינו היא גם תוצר של קבלת היותנו כפי שאנו. פרופסור סטיבן הייז, מפתח גישת ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) אומר כי הוא מאמין שאנחנו איננו יכולים לשלוט בחיינו, בהיסטוריה או ברגשות שלנו במידה מוחלטת, אך אנו יכולים להתייחס אליהם בקבלה. זוהי קבלה שיש בה סקרנות, רגישות ונדיבות לעצמנו, זוהי גישה שבה אנו מעניקים מלכתחילה תוקף ולגיטימציה לכל החוויות שלנו ומספקים מקום חשוב ומוקיר לעצמינו.

בכולנו שוכן איזה חלק שהוא חופשי מהתניות וזיכרונות ויש בו איכויות רוחניות מרפאות כמו היכולת שלנו להתחבר לאחרים, לתת, לסלוח, לאהוב ולקבל את האחר. כשם שאנו יודעים להיות קשובים ואדיבים לאחרים, אנו יכולים להיות אדיבים ומקבלים אל מול עצמנו. לסלוח לעצמינו ולאהוב אותנו על שלל רגשותינו ללא שיפוטיות וללא ניסיון להילחם במה שיש. יש בנו סקרנות ומשחקיות, יש בנו גם תום ואהבה. ממש כפי שאנו יודעים לנהוג בילדינו או באנשים אחרים שיקרים לנו, אנו יכולים לנהוג בעצמנו. לפעמים, בריאות נפשית זו גם הבחירה בין הרצון התמידי והלא מציאותי שלנו להרגיש כל הזמן טוב יותר לבין הרצון הבריא והנכון פשוט ללמוד להרגיש יותר.

אנו יכולים לראות את החרדה הקיומית באופן חיובי וסקרני. לראות בו קול פנימי הקורא לנו לצאת למסע אל עצמנו. במקום לפחד מהפחד, להתבונן בו. לחזור אל המהות האותנטית שלנו שאולי איבדנו קצת, לחזור אל מי שאנחנו באמת. בחזרה הזו עלינו לקבל בחמלה את הילד הרגיש המצוי בתוכנו ומבקש להשמיע את פחדיו. חמלה עצמית, על פי כריסטין נף מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים:

1. להיות טובים לעצמנו.

2. להבין שגם אנחנו אנושיים ויכולים להיכשל או לטעות.

3. היכולת שלנו להכיר בחולשות ובטעויות כפי שהן, מבלי להקטין או להפריז בגודלם.

חמלה נמצאה כמפחיתה חרדה ומביאה לתחושה של שלווה וקבלה. חמלה היא מיומנות שיש ללמוד, להפנים ולתרגל. דרך טיפול שיש בו איכויות של חמלה, ניתן לעשות זאת.

מתוך מתן מענה והקשבה חומלת לצרכים הרגשיים, נוצרים הקבלה והשקט, ואז ניתן למצוא משמעות בקיום ולהפחית בתחושת החרדה.

.

האתר בתחזוקה