לא כל טראומה היא אירוע יחיד: הגיע הזמן לדבר על הפגיעה המורכבת שמעצבת את הזהות.

בשנים האחרונות, המודעות להפרעת PTSD (פוסט־טראומה) עלתה פלאים. אנו יודעים לזהות את הניצולים שנפגעו מאירוע טראומטי חד-פעמי כמו תאונה, תקיפה או קרב. אבל מה קורה כשהטראומה היא לא רגע בודד, אלא רצף אינסופי, סרט שנמשך שנים? הכירו את CPTSD (Complex Post-Traumatic Stress Disorder) – פוסט-טראומה מורכבת. זוהי פגיעה עמוקה, שנולדת מחשיפה מתמשכת וארוכת-טווח לטראומה, לרוב בתוך מערכות יחסים קרובות ומזיקות או בילדות.

מה ההבדל הדרמטי בין PTSD ל־CPTSD?

ההבדל המרכזי נעוץ במקור הטראומה ובהשפעתה על הזהות. בעוד PTSD נוצרת בעקבות אירוע יחיד, ברור וממוקד (כמו תאונה או תקיפה), CPTSD היא תוצאה של רצף טראומות חוזרות וממושכות – התעללות, הזנחה, שליטה מתמדת או חיים בסביבה עוינת. מבחינת ההשפעה, ב-PTSD הטראומה נותרת זיכרון כואב של אירוע שקרה למטופל. לעומת זאת, ב-CPTSD הטראומה טווה את הזהות עצמה – היא מעצבת את הרגשות, הקשרים והתפיסה העצמית של המטופל. בנוסף למאפיינים המוכרים של PTSD כמו פלאשבקים ודריכות יתר, CPTSD מאופיינת גם בדיסוציאציה (ניתוק), קושי בוויסות רגשי ובעיות זהות עמוקות. CPTSD היא תוצאה של סביבה שבה לא ניתן היה לברוח או להגן על עצמך, והנפש נאלצה לפתח מנגנוני הישרדות קיצוניים.

מאפיינים

CPTSD נפוצה אצל אנשים שחוו התעללות ממושכת בילדות (פיזית, רגשית או מינית), הזנחה רגשית (חוסר מענה עקבי לצרכים בסיסיים), מערכות יחסים מתעללות (הורים, בני זוג או סביבה תוקפנית) או חיים תחת לחץ מתמשך, פחד, שליטה ואיום מתמיד. הטראומה הזו אינה רק זיכרון כואב – היא משפיעה על הזהות, הרגשות והקשרים הבין-אישיים של המטופל.

דיסוציאציה: הנפש שמגנה על עצמה בניתוק

אחד המאפיינים המרכזיים של CPTSD הוא דיסוציאציה – ניתוק מהגוף, מהרגש או מהזהות. זה יכול להתבטא בתחושת צפייה מהצד על החיים, "חור בזיכרון" או חוסר זיכרון של חוויות יומיומיות, וכן קושי לחוות רגש או שליטה על תגובות הגוף. הדיסוציאציה היא מנגנון הישרדותי: דרך של הנפש להתמודד עם כאב כרוני וממושך שהיה בלתי נסבל בעת התרחשותו.

דני (שם בדוי), גבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע לטיפול עם קשיים בזוגיות, תחושת אשמה קבועה ונטייה להתרחק רגשית. בילדותו ספג השפלה מתמשכת מצד הורה סמכותי. לא הייתה טראומה אחת גדולה, אלא רצף של חוויות כואבות שיצרו אצלו מנגנוני הישרדות. בטיפול, כשהחל לזהות את הדפוסים האלה, התחיל דני לחוות ביטחון, רוך ויכולת לחיות קשרים בריאים.

הדרך לריפוי: גישה טיפולית ייחודית

CPTSD דורשת גישה טיפולית שונה מ-PTSD, שכן היא עוסקת בבנייה מחדש של הזהות. הטיפול כולל עבודה הדרגתית על ויסות רגשי; חיזוק ביטחון עצמי וזהות פנימית; פיתוח קשרים בין-אישיים בטוחים; ועיבוד חוויות טראומטיות בצורה זהירה ומבוקרת, מבלי להכביר על כאב ישן.

סיכום

CPTSD היא טראומה מתמשכת ומורכבת שחודרת את הזהות, מלווה בדיסוציאציה וקושי בוויסות רגשי. ההבדל המרכזי מ-PTSD חד-פעמית הוא שמדובר ברצף טראומות שחיוונו את הנפש לאורך זמן, ולא רק בזיכרון של אירוע בודד. הטיפול דורש חזרה הדרגתית לביטחון ולחיבור לעצמי, לא רק הפחתת הסימפטומים.

"הטראומה אינה רק מה שקרה, אלא מה שהנפש בנתה כדי לשרוד."

המסע הטיפולי ב-CPTSD הוא מסע לבנייה מחדש שמטרתו לא רק להפחית סימפטומים, אלא להחזיר את תחושת הביטחון והחיבור העצמי שנפגעו מרצף הטראומות הממושך.