מאמר זה מתמקד בהיבטים הארגוניים הקשורים להתמודדות עם התפרצויות רגשיות והתנהגותיות מאתגרות בקרב תלמידי בית הספר. מטרתו היא לתאר ולסקור את התופעה בבית הספר, לבחון את השלכותיה ולהציע מענים ארגוניים מותאמים להתמודדות עימה.

"'אלימות היא השפה של אלו שאין להם קול' (King, 1968). בהלימה לכך, התפרצויות רגשיות והתנהגותיות של תלמידים הן לעיתים קרובות שפתם של אלה שקולם אינו נשמע, ושאינם זוכים למענה המתאים או להקשבה מספקת מצד המבוגרים בסביבתם.

המערכת החינוכית כולה מתמודדת יום-יום עם ביטויים מגוונים של התנהגויות מאתגרות אלו. כדי שתהיה מסוגלת לספק מענה מותאם, להכיל ולסייע באופן יעיל לתלמידים המפגינים התפרצויות, היא נדרשת לפתח כלים ומשאבים שונים. אלה כוללים:

קיום תפקיד מנהל מקרה (Case Manager).
יצירת בסיס לעבודת צוות יעילה.
הבניית תהליכי הערכה מסודרים.
העצמת הידע והמסוגלות של הצוות החינוכי.
קידום והובלה של שינוי ברמה המערכתית לשם הטמעת ערכים ונהלים.

לסיכום, במפגש עם תלמיד המפגין התנהגויות אלו, מוטל על מנהלי בתי הספר, אנשי החינוך והמטפלים הן אתגר אישי מורכב והן אחריות וחובה ערכית ומקצועית ליצירת מעטפת חינוכית וטיפולית שתאפשר בסיס להתפתחות והכלה מיטבית של התלמיד.

לקריאת המאמר המלא

האתר בתחזוקה